איך אפשר ללמוד חומר – כל חומר מהר ולעומק?

איך אפשר ללמוד חומר – כל חומר מהר ולעומק?

מעבדת מיינד ללמידה מהירה – אתם מוזמנים…

הפוסט הזה עוסק בשיטות ובגישות ללמוד מהר כל חומר. יש הוא מתעדכן בכל כמה שבועות עם דברים חדשים. אז הנה אתם במעבדת הלמידה המהירה..

עקרון הלמידה האקטיבית: “לדבר” את החומר + קליפ שלי מערוץ 2,

בתוכנית האחרונה שלי בערוץ 2 הבאתי כמה דוגמאות לדברים שהם בניגוד לחשיבה המקובלת. הכי מעניינת היא היכולת ללמוד כול חומר לימודי – בעסקים, באוניברסיטה, בבית ספר – מהר ולעומק. קיבלתי הרבה שאלות בעניין. פותח כאן סדרה של כתבות ופוסטים בנושא למידה מהירה ולעומק. תגיבו, תשאלו, דברו איתי על זה כאן בתחתית הפוסט או בדף הפייסבוק שלי: שורש הלמידה הוא ביכולת להבנות את הידע, לסדר אותו ולקשור אותו לדברים אחרים. כך לא רק לומדים נכון אלא גם זוכרים – בלי מאמץ. הילדים שלי מתפלאים איך אני זוכר את החומר שלמדתי בתיכון – אני לא “זוכר” אותו. אני פשוט שם אותו במבנה מדויק, מדובר ומקושר נכון.

למידה מהירה ולעומק זה הכלי הכי חזק בחשיבה יצירתית ובפיתוח טכנולוגיות, מודלים עסקיים ומוצרים. מסתבר שניתן להתמצא ברמה סבירה במספר רב של טכנולוגיות, של שווקים ובעיקר למצוא את דרכי בהיבטים אנושיים, לרתום ולמצוא בני ברית בארגונים שיוכלו לקדם רעיונות חדשניים לכלל מימוש.

נחזור רגע לבית הספר או לאוניברסיטה – מקובל שתלמיד טוב הוא סטטי, יושב, מקשיב, קולט ונדרש לפלוט בבחינה. איזו אי הבנה בסיסית של עקרון הלמידה האקטיבית, ושל הצורך “לדבר את החומר” לידי הבנה.

אז איך עושים את זה?

הדבר הכי טוב הוא לבקש מהלומד לדבר את החומר. בסיום כל סדנה אני מבקש מהמשתתפים לומר מה לקחו במילים שלהם, ולא משנה לי אם כולם חוזרים על אותו המוטיב. החשוב הוא שמה שאמרת – אתה תזכור. הדבר היחיד שאני מקפיד הוא ניסוחים פשוטים וברורים. זה אומר לי שהחומר אצלו. בכדי “לדבר חומר” עם הילדים – אנחנו צריכים בעצמנו לדבר חומר. כלומר רק מי שכבר עבר למידה עמוקה ואקטיבית יכול לנהל שיחה כזאת…

מצרף קליפ שלי שהוקרן בערוץ 2 לפני שבוע. צפו בו, נתרגל עליו למידה מהירה. עכשו, כשאתם צופים תעברו ממצב פסיבי של “צופי טלוויזיה” שנשענים לאחור על הכורסא כי כך העניין יימחק לכם תוך 10 דקות מהראש, למצב בו אתם לומדים אקטיביים. קחו את שני הסיפורים – האחד של השור שנזרק מעבר לחומה (דקה 3:16), והשני של JVC – שבחרו לתת את כל הטכנולוגיה שלהם בחינם (דקה 5:26).

בזמן שאתם מקשיבים – נסחו לעצמכם מה הנקודה המרכזית כאן. ובעיקר נסו להעריך האם ישדמיון בין הסיפורים – אחד מימי הביניים ומצור והשני מהמאה ה 20 באווירה תחרות עסקית בתחום הוידאו הביתי. האם מה שמצאתם דומה לרעיון המרכזי של הסיפור השלישי של מציאת הסיסמה “אף מילה על טכנולוגיה”?

ללמוד מהר ולעומק

“לדבר חומר” זו גם טכניקה טובה וגם מדד לזה שאתם באמת קלטתם אותו. דיבור הוא הפורמט הכי מהיר וזמין. מי שיכול לדבר משהו מבין אותו מהר, ומי שהדיבור שלו מדויק וממוקד הבין לעומק. מאד קל לקלוט אם הדיבור מגיע מהר ולעומק ולכן הוא אינדיקציה מצוינת להתקדמות. אם אתם נתקעים… מגמגמים… נשענים על המילים שלי או של המורה שלכם – אתם לא שם 🙂

ראיונות עבודה ואיתור מומחים בפרויקטים של חדשנות

בראיונות מקצועיים לעבודה היכולת לדבר על חומר, להעביר אותו באופן פשוט וברור הוא הקריטריון למקצוענות. אם אתם מתראיינים – דעו לדבר פשוט על כול פיתוח טכנולוגי או עסקה חשובה שעשיתם. אם אתם מראיינים – דיבור ברור מצביע על חשיבה בהירה וזה הדבר הנכון לבדוק.

בפרויקטים של חדשנות אני חושף את הארגון לידע ולמומחים חיצוניים. כמעט תמיד אין מספיק ידע “בבית”, ולכן לא רואים את התמונה המלאה, לכן קשה להמציא. בחינת המומחים נעשית על פי הדיבור הפשוט וברור שלהם על נושאים מורכבים שהם עשו. אלה שיודעים ומסוגלים לפשט הם יתאימו למנף את הארגון. ברגע שהעקרון של לדבר חומר נמצא קל מאד לאתר את המתאימים תוך זמן קצר.

 

מה לעשות מחר עם הילדים שלכם?

בכול מקצוע שהם לומדים. לא משנה איזו כיתה ואיזה מקצוע. חזרו לבד כמה דקות על החומר שלהם – עדיף מספר הלימוד או מסיכום של מורה ולא רק מהסיכום שלהם כי עלול להיות שהוא חסר בדיוק את החומר שהם לא מבינים.

בעדינות וברגישות, באווירה חיובית בקשו מהם שידברו את החומר. שיאמרו את העניין המרכזי. במקצועות הומניים זה מתקבל יותר בקלות – למשל בהיסטוריה או בתנך יש כמעט תמיד מוטיב סיפורי.

אבל גם במדעים ובמתימטיקה – אם הם לומדים שתי משוואות בשני נעלמים – תבקשו שידברו אתכם על איך פותרים את זה – במילים. לא על דף ועט. בלי נוסחאות. רק באינטואיציה, בהבנה עמוקה. הנושא הזה של בלי נוסחאות הוא קריטי. גם אם יש נוסחה או משוואה – שיכתבו אותה מהראש (לא להעתיק מדף) ויסבירו אותה. לדוגמא בפיזיקה, אם הם רוצים להסביר את החוק השני של ניוטון F=M*A שיסבירו אותו במילים פשוטות. למשל, לומר שהכוח (F) שווה למכפלת המסה (M) בתאוצה (A) הוא נכון אבל חסר ערך הבנתי עמוק. לומר שמה שמייצר תאוצה הוא הכוח, ושככול שהמסה של גוף גדולה יותר כך נדרש יותר כוח בכדי להאיץ אותו הוא מבט עומק על הנוסחה.

בהתחלה טוב להיעזר בספר, אבל העניין יוכרע בדיבור. לפעמים משחק, פאזל או הפעלה – משהו בתנועה יכול להתאים. אבל נתחיל מהבסיס – מדיבור.

שתי הרצאות TED של סלמן קהאן – מייסד KHAN ACADEMY.

גישה מעניינת מאד ללמידה עצמית ויש לו מנגנון בחינה מבוסס דאטה שעוקב ומפיק תובנות על למידה מעמיקה ולמידה בכלל.

הרצאה של JIM KWIK למידה מהירה ותרגיל מיוחד של בחינת גבולות גופניים – באמצעות דמיון

תקציר גישת BE FAST

Believe

Exercise (Body exercise)

Forget anything you know

Active Learning

State – Emotional state & attitude

Teach

סיכום – הבניית הידע ו”מפת מוח”

סיכום זה דבר נהדר אם הוא שלכם, אם יש בו הבניית ידע. אם הוא תקציר או תעתיק של מאמר או של סיכום מהאינטרנט או של המורה אין בו כמעט ערך. המיומנות היא להפוך אותו להיות מובנה בידע שלנו – גם אם אנחנו לא כתבנו אותו. להתמודד איתו כנקודת מוצא ולא כנקודת הסיום.

סיכום טוב מגיע אחרי שיש לנו “מפה” (למשל “מפת מוח” = MIND MAP) של הנושא. לסיכום ואיך לעשות אותו נקדיש פוסט בהמשך.

גישת הפיסיקאי – חתן פרס נובל ריצ’ארד פיינמן.

המסר המוביל הוא:

אם אינך יודע להסביר זאת בפשטות – אתה לא מבין את העניין מספיק טוב.

הנה עקרונות פשוטים ששווה להכיר:

  1. תן הסבר פשוט וממצה על הנושא אותו אתה לומד. הסבר עם דיאגרמות, דוגמאות. פשט נושאים מונחים מורכבים. ברור שבשלב הראשון לא תצליח.. תיתקע על מספר דברים.

  2. זהה את האזורים בהם אינך שולט או שההסבר שלך לא מספיק ברור. חזור לחומר או חפש חומרים נוספים להבהיר את הנקודות.

  3. לאחר שיש לך הסבר ראשוני טוב. לך לכל המקומות בהם יש לך מונחים טכנולוגיים או מקצועיים ופשט אותם במידת האפשר. מידת הפישוט היא מידת ההבנה שלך את הנושא.

  4. הסבר זאת לילדים ולכאלה ששואלים למה הדברים קורים – שם אתה יכול לבחון את עמק ההבנה שלך שהיא הרבה מעבר לשימוש בנוסחאות או במושגים מקצועיים

בהצלחה  😀 

Marty Lobdell – Study Less Study Smart

הנה גישתו של ג’וש קאופמן – איך ללמוד מהר. עקרון הלמידה המהירה ב 20 שעות. שיחה ב RSA וב TED

יש לו גם ספר מדהים The first 20 hours – How to learn anything FAST

5 טיפים ללמידה מהירה

שלב הנפילה בלמידה ה DIP

בעת הלמידה – לכולנו זה מגיע ואז אנחנו מוותרים ועוזבים את זה.

תקציר ספרו של סת גודין – THE DIP

 

לימוד מהיר של שפות – למשל סינית ב 6 חודשים

תקציר הספר MAKE IT STICK בנושא למידה מהירה מגלה 3 טכניקות מעניינות:

  1. לבחון את עצמנו – מסתבר שבחינה עצמית (או בחינה של עמיתים שלומדים איתנו) הרבה יותר אפקטיבית מקריאת הערות. סיכומים שבנויים היטב אינם הערות אלא גם הם בעלי ערך אבל התקציר אינו עוסק בהם. השאלות שהספר מציע לשאול את עצמנו הן:

א. מהם הרעיונות המרכזיים בקטע שקראתי?

ב. מה חדש עבורי?

ג. איך אני יכול ליישם אותם עבור חיי?

2. ללמוד כמה דברים במקביל. זה יותר קשה ברגע הראשון אבל לאורך זמן למידה של כמה דברים סימולטנית מביאה לשליטה טובה יותר בחומר או במיומנות.

3. להשאיר מרווח SPACING בין התעמקות אחת לזו הבאה אחריה. אנחנו שוכחים די מהר חומר. חזרה במרווח זמן מחזקת את הזכרון את ה”מבנה” של החומר בראשנו ואת השליטה בחומר. חומרים לבחינה – עדיף לוותר על בחינת הסמסטר ולתת מספר מבחנים שבכל אחד מהם יש חומר חדש וגם חלקים מהחומר הישן.

 

הנה התקציר:

קבלו בחינם את קורס עקרונות וכלים בחשיבה המצאתית ברשת, והירשמו לניוזלטר בנושא חדשנות

הספר פשוט חשיבה המצאתית שיטתית

פשוט היה רב מכר באמזון 11 חודשים ברציפות.

הספר שובר את מיתוס הגאונות והטירוף מאחורי היכולת להמציא.

חשיבה המצאתית שיטתית

בשילוב ידע עדכני מתחום מדעי המוח ועקרון התנועה

מאפשרת לכל אחד להמציא ולחדש.

הנה הפרטים וההמלצות >>