חשיבה יצירתית, פיתוח מוצרים ושרותים חדשים

עקרון הלמידה האקטיבית: “לדבר” את החומר + קליפ שלי מערוץ 2,

 

בתוכנית האחרונה שלי בערוץ 2 הבאתי כמה דוגמאות לדברים שהם בניגוד לחשיבה המקובלת. הכי מעניינת היא היכולת ללמוד כול חומר לימודי – בעסקים, באוניברסיטה, בבית ספר – מהר ולעומק. קיבלתי הרבה שאלות בעניין. פותח כאן סדרה של כתבות ופוסטים בנושא למידה מהירה ולעומק. תגיבו, תשאלו, דברו איתי על זה כאן בתחתית הפוסט או בדף הפייסבוק שלי: שורש הלמידה הוא ביכולת להבנות את הידע, לסדר אותו ולקשור אותו לדברים אחרים. כך לא רק לומדים נכון אלא גם זוכרים – בלי מאמץ. הילדים שלי מתפלאים איך אני זוכר את החומר שלמדתי בתיכון – אני לא “זוכר” אותו. אני פשוט שם אותו במבנה מדויק, מדובר ומקושר נכון.

למידה מהירה ולעומק זה הכלי הכי חזק בחשיבה יצירתית והמצאת מוצרים. מסתבר שניתן להתמצא ברמה סבירה במספר רב של טכנולוגיות, של שווקים ובעיקר למצוא את דרכי בהיבטים אנושיים, לרתום ולמצוא בני ברית בארגונים שיוכלו לקדם רעיונות חדשניים לכלל מימוש.

נחזור רגע לבית הספר או לאוניברסיטה – מקובל שתלמיד טוב הוא סטטי, יושב, מקשיב, קולט ונדרש לפלוט בבחינה. איזו אי הבנה בסיסית של עקרון הלמידה האקטיבית, ושל הצורך “לדבר את החומר” לידי הבנה.

 

אז איך עושים את זה?

 

הדבר הכי טוב הוא לבקש מהלומד לדבר את החומר. בסיום כל סדנה אני מבקש מהמשתתפים לומר מה לקחו במילים שלהם, ולא משנה לי אם כולם חוזרים על אותו המוטיב. החשוב הוא שמה שאמרת – אתה תזכור. הדבר היחיד שאני מקפיד הוא ניסוחים פשוטים וברורים. זה אומר לי שהחומר אצלו. בכדי “לדבר חומר” עם הילדים – אנחנו צריכים בעצמנו לדבר חומר. כלומר רק מי שכבר עבר למידה עמוקה ואקטיבית יכול לנהל שיחה כזאת…

מצרף קליפ שלי שהוקרן בערוץ 2 לפני שבוע. צפו בו, נתרגל עליו למידה מהירה. עכשו, כשאתם צופים תעברו ממצב פסיבי של “צופי טלוויזיה” שנשענים לאחור על הכורסא כי כך העניין יימחק לכם תוך 10 דקות מהראש, למצב בו אתם לומדים אקטיביים. קחו את שני הסיפורים – האחד של השור שנזרק מעבר לחומה, והשני של JVC – שבחרו לתת את כל הטכנולוגיה שלהם בחינם.

 

 

בזמן שאתם מקשיבים – נסחו לעצמכם מה הנקודה המרכזית כאן. ובעיקר נסו להעריך האם יש דמיון בין הסיפורים – אחד מימי הביניים ומצור והשני מהמאה ה 20 באווירה תחרות עסקית בתחום הוידאו הביתי. האם מה שמצאתם דומה לרעיון המרכזי של הסיפור השלישי של מציאת הסיסמה “אף מילה על טכנולוגיה”?

 

ללמוד מהר ולעומק

 

“לדבר חומר” זו גם טכניקה טובה וגם מדד לזה שאתם באמת קלטתם אותו. דיבור הוא הפורמט הכי מהיר וזמין. מי שיכול לדבר משהו מבין אותו מהר, ומי שהדיבור שלו מדויק וממוקד הבין לעומק. מאד קל לקלוט אם הדיבור מגיע מהר ולעומק ולכן הוא אינדיקציה מצוינת להתקדמות. אם אתם נתקעים… מגמגמים… נשענים על המילים שלי או של המורה שלכם – אתם לא שם 🙂

 

ראיונות עבודה ואיתור מומחים בפרויקטים של חדשנות

 

בראיונות מקצועיים לעבודה היכולת לדבר על חומר, להעביר אותו באופן פשוט וברור הוא הקריטריון למקצוענות. אם אתם מתראיינים – דעו לדבר פשוט על כול פיתוח טכנולוגי או עסקה חשובה שעשיתם. אם אתם מראיינים – דיבור ברור מצביע על חשיבה בהירה וזה הדבר הנכון לבדוק.

 

בפרויקטים של חדשנות אני חושף את הארגון לידע ולמומחים חיצוניים. כמעט תמיד אין מספיק ידע “בבית”, ולכן לא רואים את התמונה המלאה, לכן קשה להמציא. בחינת המומחים נעשית על פי הדיבור הפשוט וברור שלהם על נושאים מורכבים שהם עשו. אלה שיודעים ומסוגלים לפשט הם יתאימו למנף את הארגון. ברגע שהעקרון של לדבר חומר נמצא קל מאד לאתר את המתאימים תוך זמן קצר.

מה לעשות מחר עם הילדים שלכם?

 

בכול מקצוע שהם לומדים. לא משנה איזו כיתה ואיזה מקצוע. חזרו לבד כמה דקות על החומר שלהם – עדיף מספר הלימוד או מסיכום של מורה ולא רק מהסיכום שלהם כי עלול להיות שהוא חסר בדיוק את החומר שהם לא מבינים.

 

בעדינות וברגישות, באווירה חיובית בקשו מהם שידברו את החומר. שיאמרו את העניין המרכזי. במקצועות הומניים זה מתקבל יותר בקלות – למשל בהיסטוריה או בתנך יש כמעט תמיד מוטיב סיפורי.

 

אבל גם במדעים ובמתימטיקה – אם הם לומדים שתי משוואות בשני נעלמים – תבקשו שידברו אתכם על איך פותרים את זה – במילים. לא על דף ועט. בלי נוסחאות. רק באינטואיציה, בהבנה עמוקה. הנושא הזה של בלי נוסחאות הוא קריטי. גם אם יש נוסחה או משוואה – שיכתבו אותה מהראש (לא להעתיק מדף) ויסבירו אותה. לדוגמא בפיזיקה, אם הם רוצים להסביר את החוק השני של ניוטון F=M*A שיסבירו אותו במילים פשוטות. למשל, לומר שהכוח (F) שווה למכפלת המסה (M) בתאוצה (A) הוא נכון אבל חסר ערך הבנתי עמוק. לומר שמה שמייצר תאוצה הוא הכוח, ושככול שהמסה של גוף גדולה יותר כך נדרש יותר כוח בכדי להאיץ אותו הוא מבט עומק על הנוסחה.

 

בהתחלה טוב להיעזר בספר, אבל העניין יוכרע בדיבור. לפעמים משחק, פאזל או הפעלה – משהו בתנועה יכול להתאים. אבל נתחיל מהבסיס – מדיבור.

 

סיכום – כן או לא?

סיכום זה דבר נהדר אם הוא שלכם, אם יש בו הבניית ידע. אם הוא תקציר או תעתיק של מאמר או של סיכום מהאינטרנט או של המורה אין בו כמעט ערך, הוא לא מהיר ולא משמעותי – כלומר לא ייזכר לאורך זמן. לסיכום ואיך לעשות אותו נקדיש פוסט בהמשך.

 

גידי

 

מה דעתכם? צפו בתגובות ושאלות>>

אפשר תגובות גם בפייסבוק >>

הספר “פשוט – חשיבה המצאתית שיטתית”

פשוט - חשיבה המצאתית שיטתית גידי גילדה

מאת גידי גילדה

שמכיל את תאור השיטה ודוגמאות פתורות ומוסברות

הצטרפו בחינם

לקורס עקרונות וכלים בחשיבה המצאתית שיטתית

מלאו את הפרטים ושלחו

Email: web@innovation.co.il

 

מה דעתכם? צפו בתגובות ושאלות>>

 

לחצו לראש העמוד או תגללו למעלה