איזה חצוף! אולי סוג של סוטה! איש גדול הולך ליד דוכן ירקות ופשוט מרים את השמלה שלה. למה נשארתי לצפות? כי היא לא עושה מזה עניין. גם המוכר ליד לא מתרגש. מתעלמת ממנו, מיישרת בחזרה את השמלה וממשיכה לקנות. הוא ענק, נראה מפחיד. מאופר כמו פרנקנשטיין, מדבר עם מבטא, חובש כובע צילינדר שחור קטן. מדבר איתנו מהמשרד, ואומר שלא הבינו אותו בהתחלה. אחר כך מתיישב על המגלשה בגן המשחקים, ובעדינות זורק חול על אחת הילדות שמשחקת. היא לא מתקוממת, לא בורחת, לא צועקת עליו – פשוט מכסה את הפנים, נותנת לזה לעבור. חוזרים לראיון, מדבר על זה שהוא אולי מעצבן אנשים. מתחסד משהו.. הוא לא מדבר כמו סוטה אבל מעצבן מקצועי – אולי סוג של הפרעה. בטח פרסומת למישהו שהחיים התאכזרו אליו ועכשיו הוא רוצה למצוא דרך לחזור אל העולם.
הפרסומת הזאת זכתה בפרס אריה הזהב לסרטים קצרים בפסטיבל קאן ב 2008. אין פלא שיש לה היסטריה של מיליוני צפיות.
אם הגעתם לכאן – פשוט קחו 2 דקות ותראו..
תעלומת המובן מאליו
וידוי: גדלתי במסורת שללעשות את הדברים ברורים, לפתור בעיות, לקחת את המצבים הכי מעורפלים ולעשות אותם פשוטים ופתורים. זה עובד מצוין בטכנולוגיה וגם בחשיבה עסקית. אבל בסרטים, בקליפים – זה בדיוק הפוך. מה שעובד הוא לקחת את המובן מאליו, את הרוח – מה לא ברור ברוח? מה לא ברור בזה שצריך לנצל אותה ואת האנרגיה שלה לטובתנו? ולהפוך אותה לדמות מסתורית, לאיש שהוא חידה.
לא כל תעלומה מעניינת אותנו. היא צריכה להיות אנושית, עם רצון אנושי פשוט. בסיפור שלנו הוא רוצה לעשות טוב, להיות מובן, להיות אהוב, שיקבלו אותו כמו שהוא. מעבר לתעלומה חייב להיות שם קושי – משהו שמייצר התמודדות. בלי התמודדות, בלי מאבק זה לא מעניין. בסיפור שלנו הוא רוצה להיות אהוב אבל זה לא מצליח לו, ה"טבע" הבסיסי שלו גורם לו לעשות שטויות. אנשים לא מבינים אותו. הסיפור הוא סביב ה"סדק" האנושי שיש לרוח. ליאונרד כהן כתב שמזל שיש סדקים באישיות – רק דרכם נכנס האור.
הציון שלי לפרסומת הזאת הוא 10!
הפרסומת היא לחברת EPURON מגרמניה. זו חברה אוסטרלית במקור שבונה מתקנים לניצול אנרגיית רוח ושמש. ב 2013 חזרה לשליטה אוסטרלית של חברת FULCRUM. את הפרסומת עשה משרד הפרסום The Vikings מגרמניה. מטרת הפרסומת הייתה לפנות למשקיעים (שהם לקוחות למעשה) שיגיעו ויעשו עם החברה פרויקטים, ובמקביל לקדם את נושא שימוש במשאבי הטבע של משרד האנרגיה הגרמני.
קליפ מפתיע ויצירתי