יובל נוח הררי כותב בספרו "ההיסטוריה של המחר" שהיכולת האינטואיטיבית היא הבסיס להישרדות שלנו. האדם הקדמון רצה מים. לאן יפנה? לא היה WAZE.. לא היו מפות, אם אין אינטואיציה טובה איפה יש מים, אוכל, איפה יוכל לישון ועם מי להקים משפחה לא ישרוד.
כלומר אינטואיציה היא יכולת לא ברורה ולא נגישה עבורנו אבל מאד בסיסית. זה שאנחנו לא מסוגלים להסביר או להבין אותה לא אומר שאינה קיימת.
נביט בחלק מתוך התוכנית על המוח של ה BBC שמגיש DAVID EAGLEMAN. בפרק 3 הוא מדבר על היעילות של החשיבה של המוח האנושי.
המטרה של המוח היא להעביר אותו למערכות אוטומטיות, עם מעט חשיבה, מעט מודעות, שעושות את הדבר הנכון עבורנו. במערכת אוטומטית המוח הכי מהיר, מדויק ועירני לקלוט כל סכנה.
כלומר כל מה שאנחנו רוצים להטמיע באמת, מבחינת המוח זה אומר להעביר אותו להיות אינטואיטיבי.
אינטואיציה בפעולה – אינטואיציה פרקטית
ספר מצוין שמלמד אותנו שיעור באיך להיות אינטואיטיביים הוא ספרה של לורה דיי "אינטואיציה בפעולה" ובאנגלית "Practical Intuition". הנה שיחה איתה על ההבחנה של השקט והניקיון הרגשי – מחשבתי לקלוט מה האינטואיציה אומרת לנו. בלי לכפות על המסרים האלה חשיבה חיובית או כל חשיבה אחרת.
היכולת להקשיב לאינטואיציה היא מפתח לקבל את המתנה הזאת לקבלת החלטות ולפתרון בעיות.
אינטואיציה ויכולת הבחנה "פריסה דקה" מתוך ספרו של מלקולם גלדוול "במבט ראשון" BLINK
אינטואיציה חדה, יכולת הבחנה דקה
אינטואיציה היא ידע עמוק שמופנם אצלנו שאנחנו לא תמיד יודעים להסביר אותו במילים. חוסר היכולת להסביר במילים הופכות את האינטואיציה למסתורית, קסומה ומחוברת לסיפור או תקשור.
בגלל שאנחנו לא תמיד יודעים להסביר את מנגנון האינטואיציה במילים ולא תמיד מבינים איך הוא עובד יש אצל רובינו את התחושה שאי אפשר ללמוד אותה. שזו מתנה שיש לחלק מאיתנו ולחלק אחר לא.
חקר מעמיק בנושא מגלה שכנראה הדבר אינו כך. עבור רוב האנשים ועבור רוב התחומים ניתן להסביר מה קורה וניתן לשפר ולחדד את האינטואיציה שלנו.
בתחום המדעי טכנולוגי למשל הדבר ברור יותר. ברור שיש אנשים שיש להם אינטואיציה טכנולוגית מדעית אבל קשה יהיה לטעון שהם בהכרח נולדו איתה. בתחום היחסים זה נשמע הרבה יותר מיסטי. כך או כך בואו נדחה את השיפוט שלנו על מה אפשר ומה לא, ונתנסה בכמה דברים.
איינשטיין אמר שהדבר היחיד בעל ערך (גם במדע ובמחקר) הוא האינטואיציה.
אינטואיציה חדה מקצרת לנו מאד את זמן חיפוש הפתרונות המתיש ומביאה אותנו לפתרונות טובים ובעלי ערך.
היא מביאה ערך כי היא ביטוי של ידע עמוק ושל יכולת הבחנה בין עיקר וטפל – גם בתמונה הגדולה וגם בפרטים.
איך אפשר ללמוד לחדד את האינטואיציה שלנו?
איך להכיר את הנפילות שלה ואיפה אולי היא ממש טועה, מה היא לא רואה ואיפה היא מקבעת אותנו?
מה אפשר לעשות
ניקח דוגמא מתוך הספר "במבט ראשון" של מלקולם גלדוול. באנגלית הוא נקרא BLINK (כהרף עין) וכותרת המשנה היא: THE POWER OF THINKING WITHOUT THINKING (העוצמה של חשיבה ללא חשיבה).
הספר מדבר על אינטואיציה ועל החלטות שאנחנו מקבלים כהרף עין.
לקחנו כאן קליפ שעובר על מספר רעיונות. הספר יצא גם בעברית.
הנה כמה נקודות:
א. מסתבר שבהרבה מקרים החלטות מבוססות אינטואיציה מיידית של מומחים – הן טובות יותר הקמת וועדת חקר לוגי אנליטי. ידע אינטואיטיבי של מומחה מקפל בתוכו מבנים ותבניות חשיבה רבות שהן בעלות ערך רב.
ב. הבסיס לאינטואיציה הוא היכולת להבחין בפרטים. גלדוול קורא לזה פריסה דקה – THIN SLICING. זו היכולת להבחין כהרף עין בכמות גדולה מאד של פרטים. מנסיוני זו יכולת מהותית בחשיבה יצירתית.
אנחנו סבורים שהכל מתחיל בחשיבה – אבל בפועל זה מתחיל הרבה לפני. ההבדל בין אנשים יצירתיים ואנשים שפחות, מתחיל בכמה הבחנות יש להם על המצב לפני תחילת חשיבה.
למשל אדם שהוא חד על יחסים רואה המון – סדר גודל יותר דברים וניואנסים בכל אינטראקציה.
וזה נכון לגבי כל תחום. אדם יצירתי בתחומי המדע והטכנולוגיה רואה סדר גודל יותר פרטים על המערכת המדוברת וגם על הסביבה בתוכה היא עובדת.
שף מעולה מבחין בהרבה יותר פרטים בכל מנה ובכל שלב בתהליך הבישול.
מבחן פפסי מול קוקה קולה ואיך מערפלים אינטואיציה
בוידאו של מלקולם גלדוול שמצורף כאן (סליחה על האיכות אבל הוא פשוט מיוחד וחשבנו שנכון להציג את המקור) הוא מדבר על תקפות של מחקרי שוק . מחקרי שוק עוסקים בהבחנות כהרף עין שאנחנו נוטים מאד להאמין להן.
במבחן הפפסי המקורי נותנים לאנשים כוסות שתייה של קולה מבלי שהם יודעים אם זה פפסי או קוקה קולה. שואלים אותם מה טעים להם יותר. מבחן הפפסי מצביע בצורה מובהקת שמרבית האנשים מעדיפים פפסי. זו תוצאה עקבית לאורך זמן והיא הלחיצה מאד את מנהלי קוקה קולה.
מבט לעומק ההבחנה האינטואיטיבת שלנו על החלטות מהירות מסביר את ההעדפה נובעת ממתיקות. אנשים מעדיפים טעימה מתוקה על פני טעימה פחות מתוקה. אבל האמת היא שאנשים שותים פחית שלמה. ולאחר פחית רובם חוזרים להעדיף קוקה קולה.
הבנה של איך מתקבלת החלטה אינטואיטיבית תשנה לגמרי את אופן הבחינה ואת הבנת התוצאות.
גלדוול ממשיך בפריסה הדקה ובמשחק ביכולת האינטואיטיבית שלנו. מציג ניסוי נוסף. אומרים למשתתפים שיש להם שתי כוסות. אחת פפסי והשנייה קוקה קולה והם צריכים לסמן מי היא מי. כאן יש הצלחה של 75% – ממש גבוה!
ועכשו משנים את הניסוי – מוסיפים כוס שלישית ואומרים שיגידו מי השתיים הדומות ומי עם המשקה השונה.
לכאורה -אין בעיה. אבל כאן מתחילה בעיה מהותית. התמונה ויכולת השיפוט האינטואיטיבית מתעמעמות לגמרי. כאן הרוב לא מצליח לזהות מי יוצאת דופן.
מבחינתנו המסר כאן יש מה ללמוד על אינטואיציה ועל האופן בו אנחנו מקבלים החלטות אינטואיטיביות.
מי שקורא את כל הספר של גלדוול קולט שהעיקר הוא לא איך להטעות את האינטואיציה אלא בעיקר איך לשפר אותה ואיפה נכון להאמין לה ולהשתמש בה לדייק בחירות מעולות בזמן קצר – לזה היא נועדה ואת זה היא עושה הכי טוב מכל מנגנון אחר שיש לנו.
הקשבה לאינטואיציה - MARIE FORLEO
6 דברים שכדאי לדעת בנושא חשיבה יצירתית
התשובות נשלחות אליכם מייד עם ניתוח
מלאו את השאלון וקבלו:
קורס עקרונות וכלים בחשיבה המצאתית חינם
חומר עדכני בנושאי חשיבה יצירתית, סקרנות ואינטואיציה
בעיקר כיף.. וגם מלמד
למילוי השאלון לחצו על הקישור>>
