מהם 6 הדברים שכדאי לדעת בנושא חשיבה יצירתית?
מחקרים במדעי המוח משנים את איך אנחנו מבינים היום חשיבה יצירתית.
יש 6 אבני בניין – מיומנויות בסיס לאנשים וגם לצוותים בכדי להגיע לתוצאות יצירתיות ומעשיות. צירפנו כאן עוד שני נושאים שכדאי להכיר: "לעשות יצירתיות" ולמה כל אחד באמת יכול?
והרגלי חיים שעוזרים למוח לחשוב יצירתי, מדויק ומהר.
זה אחד מעמודי התוכן העשירים ביותר.
יש בתחתית העמוד מקום לתגובות ושאלות. מבטיחים להתייחס לכל שאלה ותגובה (למעט ספאם).
קחו את הזמן – תהנו 😛
אם אתם רוצים לחזור על השאלון או להפנות אותו לאנשים נוספים – הנה הקישור:
1. התמודדות עם אי וודאות ושינוי
תהליך החשיבה היצירתית קשור בצורה חזקה לפחד, לספקות – לציניות ולחוסר אמונה.
יצירתיות מביאה אותה בהכרח לתחושות, לרגשות ולמקומות שלא ביקרנו בהם, או שביקרנו ולא קלטנו משהו שם.
הנה תאור טוב לזה בסרט מטריקס. צפו בקישור.
רובינו זקוקים לאישור כלשהו מאחרים שאנחנו בדרך הנכונה. בפיתוח רעיונות חדשים זה לרוב לא קורה – לא קשור לאיכות הרעיון, ולא ליכולת ההצלחה שלו.
רובינו רוצים לדעת שאנחנו לא משקיעים זמן יקר סתם. הליכה בדרך חדשה לעולם לא תוכל להבטיח את זה מראש. רק בדיעבד נדע.
מה אפשר לעשות
בנושא החיזוק החברתי: אפשר לגבש תפיסה בצוותי העבודה שזה בסדר מידי פעם לטעות. ליפול. ללמד איך קמים מנפילות, אבל לדעת שזה חלק מהותי מהמסלול להצלחה.
תרבות ההצלחה של המערב גורמת לנו להאדיר הצלחות ולחפש אשמים בכשלונות. ברגע שיהיה לגיטימי בתרבות שלנו גם לטעות תוך כדי תהליך החדשנות – זה יגדיל את הסיכוי להביא דברים חדשים באמת.
בנושא הפחד האמיתי ליפול כלכלית או לאבד מוניטין ומקום עבודה עם טעויות מהותיות – כאן מגיע חלקן של האינטואיציה ושל החשיבה הביקורתית האנליטית מבוססת הנתונים. הנה כמה שיקולים שעזרים להקטין את הפחד מנפילות כואבות במיוחד:
א. ביסוס על מודלים ומחקרים
ב. הסתמכות על מומחים
ג. הסתמכות על דאטה ו AI
ד. בחינת מתאם למגמות שוק
ה. הצגת אנלוגיות מעולמות דומים בהם הרעיון או משהו דומה כבר נוסה בהצלחה
ו. הקשבה לאינטואיציה לגבי איפה לחתוך כיוון חדשני, ואיפה להמשיך אותו אפילו שסקרי השוק לא מראים תמיכה ברעיון.
פיתוח היכולת האינטואיטיבית היא הכלי החזק ביותר להפחתת הפחד מהלא נודע. באמצעות האינטואיציה והדמיון הלא נודע הופך להרבה יותר מוחשי וניתן לחיזוי.
מעבר לסעיפים לעיל מה שעוזר בהתמודדות עם פחד שינוי ואי וודאות היא ההבנה המהותית לגבי טיבו של העולם שהדבר היחיד הקבוע בו או השינוי.
ברגע שאנחנו מפנימים שאין באמת מפלט חיובי ובריא מהשינוי המתמיד, ושכל מה שאנחנו תופסים כבטוח וקבוע הוא רק בקביעות זמנית אנחנו מתחילים להיות בשלים להתמודד עם הפחד הספקנות וחוסר האמונה.
2. סקרנות אקטיבית היכולת להגיע לידע ומומחיות בזמן סביר בנושאים שחשובים לכם
הדרייב שלנו להתעמק, להבין להגיע לידע ולמומחיות הוא הסקרנות. זה המנוע של כניסה לתהליך של חיפוש אמת חדשה, מוצר חדש, קונספט חדש.
מעבר לחשק לחפש דברים חדשים יש דברים שמקלים עלינו את ההגעה לידע ואת ההגעה למומחיות.
ידע קונספט מבנה
כשאנחנו יודעים משהו יש לנו סדר בדברים. לדוגמא אנחנו מבינים היטב מהו חדר ומהי גינה כחלק מהמכלול של בית. אנחנו מבינים תמונה כחלק מהמכלול של קיר.
לחפש עץ בגינה זה משהו שונה לגמרי מלחפש עץ בתמונה שעל הקיר. אותו מושג משויך אצלנו אחרת ואין לנו בעיה להבחין ששניהם הם עץ.
מצורף כאן וידאו שנותן מבנה יצירתי שונה לתמונה על הקיר במוזיאון רייקס באמסטרדם. צפו בקישור.
קשרים חיבורים
מעבר למבנה יש קשרים. מה מחובר למה בידע שלנו. מים שיוצאים מהצינור בגינה מקושרים להשקייה או למשחק. מים שנמצאים בכוס על שולחן האוכל מחוברים לשתייה.
הסקרנות האקטיבית מכוונת אותנו להגיע למוקדי הידע – לאינטרנט, למומחים, לבעלי נסיון בתחום וביחד איתם אנחנו מתחילים ליצור מבני ידע חדשים קשרים וחיבורים.
עקרון הפאזל
עבור מי שעוסק ביצירתיות העולם מופיע כמו פאזל. הסקרנות האקטיבית מכוונת אותנו לחפש חלקים וקשרים של הפאזל שאנחנו בונים.
בניגוד לפאזל 24 חלקים שילדים עושים, בחיים חלק חדש יכול לשנות לגמרי את המבנה הקיים ולשנות את התמונה.
אנחנו לא מוצאים מייד איך הפאזל ייראה. אנחנו לומדים לחיות בערפול ובידיעה שיש לנו תמונה חלקית בלבד של המוצר של השוק של הטכנולוגיה – של המציאות.
עקרון הפאזל אומר שתהליך הסקרנות האקטיבית מייצר מעגלי חשיבה והתנסות חוזרים ונשנים עד לרגע בו אנחנו מרגישים שזה הדבר הנכון.
תשומת הלב
מדברים הרבה על חשיבה יצירתית כאילו כל הסיפור קשור לחשיבה. אבל האמת היא שחלק ניכר של הסיפור קשור לתשומת הלב וליכולת שלנו להפנות את תשומת הלב.
ככלל, במסע של סקרנות אקטיבית אנחנו מתבוננים בעולם. מה שאנחנו רואים זה מה שתשומת הלב שלנו מאפשרת.
כלומר תשומת הלב שלנו היא הפילטר הכי משמעותי שלנו ליכולת לראות בכלל רעיונות. נושא העיסוק בתשומת הלב יחובר בהמשך בהרגל מומלץ לעשיית מדיטצייה – ראו בהמשך.
טעויות ונפילות
התהליך של סקרנות אקטיבית בנוי על מנגנון של ניסוי וטעייה. אנחנו מאבדים אנרגיה (מוטיבציה).
אינטואיציה חדה בתחום מאפשרת לנו לנסות פחות מבנים לפני שמגיעים לדבר האמיתי. גם הגעה מהירה למומחים ולידע אינטרנטי מדייקים את החיפוש ומקצרים את הזמן למילוי חלקי הפאזל.
3. אינטואיציה חדה, יכולת הבחנה דקה
אינטואיציה היא ידע עמוק שמופנם אצלנו שאנחנו לא תמיד יודעים להסביר אותו במילים. חוסר היכולת להסביר במילים הופכות את האינטואיציה למסתורית, קסומה ומחוברת לסיפור או תקשור.
בגלל שאנחנו לא תמיד יודעים להסביר את מנגנון האינטואיציה במילים ולא תמיד מבינים איך הוא עובד יש אצל רובינו את התחושה שאי אפשר ללמוד אותה. שזו מתנה שיש לחלק מאיתנו ולחלק אחר לא.
חקר מעמיק בנושא מגלה שכנראה הדבר אינו כך. עבור רוב האנשים ועבור רוב התחומים ניתן להסביר מה קורה וניתן לשפר ולחדד את האינטואיציה שלנו.
בתחום המדעי טכנולוגי למשל הדבר ברור יותר. ברור שיש אנשים שיש להם אינטואיציה טכנולוגית מדעית אבל קשה יהיה לטעון שהם בהכרח נולדו איתה. בתחום היחסים זה נשמע הרבה יותר מיסטי. כך או כך בואו נדחה את השיפוט שלנו על מה אפשר ומה לא, ונתנסה בכמה דברים.
איינשטיין אמר שהדבר היחיד בעל ערך (גם במדע ובמחקר) הוא האינטואיציה.
אינטואיציה חדה מקצרת לנו מאד את זמן חיפוש הפתרונות המתיש ומביאה אותנו לפתרונות טובים ובעלי ערך.
היא מביאה ערך כי היא ביטוי של ידע עמוק ושל יכולת הבחנה בין עיקר וטפל – גם בתמונה הגדולה וגם בפרטים.
איך אפשר ללמוד לחדד את האינטואיציה שלנו?
איך להכיר את הנפילות שלה ואיפה אולי היא ממש טועה, מה היא לא רואה ואיפה היא מקבעת אותנו?
מה אפשר לעשות
ניקח דוגמא מתוך הספר "במבט ראשון" של מלקולם גלדוול. באנגלית הוא נקרא BLINK (כהרף עין) וכותרת המשנה היא: THE POWER OF THINKING WITHOUT THINKING (העוצמה של חשיבה ללא חשיבה).
הספר מדבר על אינטואיציה ועל החלטות שאנחנו מקבלים כהרף עין.
לקחנו כאן קליפ שעובר על מספר רעיונות. הספר יצא גם בעברית.
הנה כמה נקודות:
א. מסתבר שבהרבה מקרים החלטות מבוססות אינטואיציה מיידית של מומחים – הן טובות יותר הקמת וועדת חקר לוגי אנליטי. ידע אינטואיטיבי של מומחה מקפל בתוכו מבנים ותבניות חשיבה רבות שהן בעלות ערך רב.
ב. הבסיס לאינטואיציה הוא היכולת להבחין בפרטים. גלדוול קורא לזה פריסה דקה – THIN SLICING. זו היכולת להבחין כהרף עין בכמות גדולה מאד של פרטים. מנסיוני זו יכולת מהותית בחשיבה יצירתית.
אנחנו סבורים שהכל מתחיל בחשיבה – אבל בפועל זה מתחיל הרבה לפני. ההבדל בין אנשים יצירתיים ואנשים שפחות, מתחיל בכמה הבחנות יש להם על המצב לפני תחילת חשיבה.
למשל אדם שהוא חד על יחסים רואה המון – סדר גודל יותר דברים וניואנסים בכל אינטראקציה.
וזה נכון לגבי כל תחום. אדם יצירתי בתחומי המדע והטכנולוגיה רואה סדר גודל יותר פרטים על המערכת המדוברת וגם על הסביבה בתוכה היא עובדת.
שף מעולה מבחין בהרבה יותר פרטים בכל מנה ובכל שלב בתהליך הבישול.
מבחן פפסי מול קוקה קולה ואיך מערפלים אינטואיציה
בוידאו של מלקולם גלדוול שמצורף כאן (סליחה על האיכות אבל הוא פשוט מיוחד וחשבנו שנכון להציג את המקור) הוא מדבר על תקפות של מחקרי שוק . מחקרי שוק עוסקים בהבחנות כהרף עין שאנחנו נוטים מאד להאמין להן.
במבחן הפפסי המקורי נותנים לאנשים כוסות שתייה של קולה מבלי שהם יודעים אם זה פפסי או קוקה קולה. שואלים אותם מה טעים להם יותר. מבחן הפפסי מצביע בצורה מובהקת שמרבית האנשים מעדיפים פפסי. זו תוצאה עקבית לאורך זמן והיא הלחיצה מאד את מנהלי קוקה קולה.
מבט לעומק ההבחנה האינטואיטיבת שלנו על החלטות מהירות מסביר את ההעדפה נובעת ממתיקות. אנשים מעדיפים טעימה מתוקה על פני טעימה פחות מתוקה. אבל האמת היא שאנשים שותים פחית שלמה. ולאחר פחית רובם חוזרים להעדיף קוקה קולה.
הבנה של איך מתקבלת החלטה אינטואיטיבית תשנה לגמרי את אופן הבחינה ואת הבנת התוצאות.
גלדוול ממשיך בפריסה הדקה ובמשחק ביכולת האינטואיטיבית שלנו. מציג ניסוי נוסף. אומרים למשתתפים שיש להם שתי כוסות. אחת פפסי והשנייה קוקה קולה והם צריכים לסמן מי היא מי. כאן יש הצלחה של 75% – ממש גבוה!
ועכשו משנים את הניסוי – מוסיפים כוס שלישית ואומרים שיגידו מי השתיים הדומות ומי עם המשקה השונה.
לכאורה -אין בעיה. אבל כאן מתחילה בעיה מהותית. התמונה ויכולת השיפוט האינטואיטיבית מתעמעמות לגמרי. כאן הרוב לא מצליח לזהות מי יוצאת דופן.
מבחינתנו המסר כאן יש מה ללמוד על אינטואיציה ועל האופן בו אנחנו מקבלים החלטות אינטואיטיביות.
מי שקורא את כל הספר של גלדוול קולט שהעיקר הוא לא איך להטעות את האינטואיציה אלא בעיקר איך לשפר אותה ואיפה נכון להאמין לה ולהשתמש בה לדייק בחירות מעולות בזמן קצר – לזה היא נועדה ואת זה היא עושה הכי טוב מכל מנגנון אחר שיש לנו.
הנה תקציר הספר במבט ראשון – BLINK.
4. יכולת לחבר את הנקודות, לבנות פתרונות יצירתיים מעשיים אפשריים או תפיסה חדשה על סמך פאזל חלקי של נתונים
ליבה של החשיבה היצירתית היא היכולת לייצר מבנה, תפיסה, רעיון חדש. בחלק הזה נלמד כלי חשיבה שמהותם התמודדות עם קבעונות חשיבה.
חשיבה המצאתית שיטתית
יש לא מעט ספרות בנושא ונזכיר כאן את כלי חשיבה המצאתית שיטתית ונצרף קליפ בנושא כי החשיבה איחוד וכלי החשיבה הכפלה.
כלי החשיבה של חשיבה המצאתית מתוארים כולל דוגמאות בספר פשוט – ראו קישור לעמוד של הספר.
ששת כובעי החשיבה של דה בונו
אדוארד דה בונו מדבר על סידור החשיבה ונותן לכך 6 כובעים. לסידור סדר הפעולות הוא נותן 6 נעלי הליכה. נוכל להציג אותם במפגשים.
עקרון התנועה וקליפים בנושא כלי החשיבה איחוד הכפלה והיפוך.
יש הרבה שיטות וכלים נוספים אבל מנסיוננו שליטה בעיקרון התנועה ובכל 7 כלי חשיבה המצאתית מספקת את רוב היכולת בתחום.
5. יכולת ניתוח נתונים, חשיבה ביקורתית, אנליטית, לוגית.
תחום החשיבה הכמותית – היכולת ללמוד ולהבין דאטה, חשיבה ביקורתית, חשיבה אנליטית ולוגית הוא חשוב בתהליך היצירתי כדי לדעת שאנחנו מנתחים רצונות של אנשים, מערכות, מגמות שוק וטכנולוגיה בצורה מדויקת.
לדעת לבחון את עצמנו לפני שנכנסים לפרויקטים ולפני השקעות זמן וכסף.
הנה דוגמא – הבחנה בין מתאם סטטיסטי ובין הסיבה:
התגלה במחקרים קשר בין כמות שותי הקפה וכמות האנשים שעברו התקפי לב. האם זה אומר שיש קשר בין שתיית קפה ובין התקפי לב?
עבור לא מעט קוראי העיתונות הקשר הזה יהווה הוכחה ואפשר לבנות עליו קמפיין רפואי תקשורתי.
אלא שחשיבה ביקורתית מגלה מייד שיש אולי גורם סיבתי (=הסיבה או הסיבות שגורמות להתקפי הלב) שמסביר אחרת לגמרי את המצב. בבחינה נוספת התגלה שעישון הוא במתאם גבוה להתקפי הלב, וכן שמבין שותי הקפה הייתה כמות גדולה יחסית של מעשנים בסקר שנבדק.
כאשר הוציאו את אוכלוסיית המעשנים מאוכלוסיית שותי הקפה. ראו שאין בכלל קשר בין שתיית קפה ובין התקפי לב!
יש קשר ברור בין עישון ובין התקפי לב.
הדוגמא מראה שלעיתים מה שנראה לנו אמת ומה שנראה לנו מבוסס על מחקרים מתגלה כלא מדויק.
תוצאות סטטיסטיות שמבוססות על צפייה לא מהווה ראייה לסיבתיות. יש הרבה קשרים שאינם מהווים את הסיבות המרכזיות של הדברים.
הדוגמא המלאה נמצאת בספר "חשיבה ביקורתית, שיקולים סטטיסטיים ושיפוט אינטואיטיבי", מאת טברסקי וליברמן. רעיונות המצויים בספר שימשו בסיס לעבודתו של חתן פרס נובל דניאל כהנמן. עמודים 34-39.
הנה הקישור:
6. רתימת אנשים וארגונים למימוש תוצאות. כולל יכולת לממש רעיונות ולהוציא אותם לפועל.
הנה כמה נקודות וטיפים:
מודל עסקי חשוב יותר מתוכנית עסקית
הסיכוי לתוכנית עסקית להתממש כפי שתכננו קטן הרבה יותר מבניית מודל עסקי. ראו קישור לקונספט של BUSINESS MODEL CANVAS. המודל מדבר על ערך ללקוחות ומה נדרש כדי להנגיש אותו ולייצר אותו.
עיתוי חשוב יותר מהכל
היכולת להכיר שוק ולחזות הצלחה מתבטא בעיתוי. עיתוי הכניסה של מוצר או שרות לשוק הוא הפרמטר החשוב ביותר להצלחה. קל לנבא עתיד רחוק מאד. המיומנות היא לנבא עתיד קרוב.
צפו בקישור להרצאת TED של BILL GROSS כאן בהמשך.
הדגש ברתימה לחדשנות הוא על הקטנת סיכון
התפקיד האמיתי של מי שמנהל חדשנות בקטע של רתימת אנשים וארגונים הוא להקטין סיכונים. להראות עד כמה דברים דומים בתעשיות אחרות כבר הצליחו. צפו בוידאו של MANOJ BHARGAVA בנושא תפקיד אנשי החדשנות להוריד סיכון.
כשיש משהו חדש לגמרי – זה לא יעבור לוגי, אלא רק מול אנשים עם אינטואיציה חזקה שלרוב יהיו מיעוט במספר. סקרי שוק וקבוצות מיקוד הם לא בהכרח כי טוב – ראו את השיחה של מלקולם גלדוול מסעיף האינטואיציה – כאן יידרש תהליך יצירתי אינטואיטיבי ייחודי.
מה גורם לאנשים לבחור בנו? ללכת אחרי הרעיון
הרבה רעיונות חדשים מדמיינים צורך, מדמיינים רצון של קהל היעד. חדשנות טובה עוסקת בהתאמה למערכת האמונות והרגשות הקיימת של הלקוחות.
אנחנו לא יוצרים אמונות ולא רגשות חזקים. אנחנו יכולים להתחבר אליהם. החוכמה היא לקלוט ולפענח את מערכת האמונות והרגשות ולהיות צנוע במובן של ההבנה שלא אנחנו יוצרים את מערכת האמונות הזו. איננו יכולים לתת ביטוי טוב לאמונה ולרגש, ואז יש מתאם.
צפו באחת מהרצאות ה TED הכי חזקות של רוב הווארד: "איך גיליתי את המיומנות האפלה של יצירת מיתוג פולחני" ובאנגלית:
"Rob Howard – How I discovered the black art of cult" branding"
הקישור לוידאו כאן בהמשך.
7. "לעשות יצירתיות" – היכולת היצירתית תלויה בעיקר באימון ובאמונה.
המוח האנושי ניתן לשינוי בכל גיל. מהי נוירופלסטיות – NEUROPLASTICITY ומה זה אומר על יכולות החשיבה והיצירתיות שלנו?
אנחנו מבינים מתוך מחקרים במדעי המוח שניתן "לחווט" את המוח שלנו בכל גיל. לשנות הרגלים וללמוד דברים חדשים. החלק הקשה הוא חסמים רגשיים, חסמי אמונה פחד.. הדברים הרגילים..
זה נכון שיש גנטיקה והיא משפיעה, שיש סביבה כוללת משפחה וילדות והיא משפיעה. אבל רוב האנשים יכולים לעשות דרך משמעותית במצבם לכיוון של חשיבה חדה וחשיבה יצירתית בכל זמן נתון.
הפוטנציאל לזה טמון באופן מובנה אצל כולנו.
ג'ים קוויק JIM KWIK מדבר בוידאו המצורף על "לעשות חשיבה יצירתית". כלומר זה לא עניין של אישיות זה עניין של מה ואיך אנחנו בוחרים לעשות את הדברים.
קטע וידאו נוסף על המושג נוירופלסטיות, על היכול של המוח ללמוד ולחווט את עצמו מחדש.
8. הרגלי חיים שעוזרים למוח לחשוב טוב, לחשוב יצירתי.
יש 5 הרגלים שמסייעים למוח לעבוד טוב, להיות חד, להיות יצירתי ולחשוב מהר.
א. מדיטציה ומדיטציה בתנועה (צ'י קונג)
מסתבר שסוגי המדיטציה השונים מיינדפולנס, מדיטציה בתנועה קלה כמו צ'י קונג, ועוד סוגים של מדיטציה מרגישים את החשיבה ומאפשרים לרעיונות חדשים להופיע. עד לפני כמה שנים זה נתפס מוזר לאנשי המיינסטרים אבל היום זה אחרת בגלל התמיכה של המחקר המדעי.
פרופ ריצ'ארד דווידסון חוקר בכיר מאוניברסיטת וויסקונסין מדיסון University of Wisconsin–Madison בתחום פסיכולוגיה פסיכיאטריה ומדעי המוח אומר שבשנות הארבעים של המאה העשרים אם מישהו היה אומר "אני יוצא לרוץ" – היו מתפלאים ושואלים "מי רודף אחריך?". היום פעילות פיזית נחשבת לגמרי מיינסטרים וסימן לבריאות ומודעות.
דווידסון אומר – בעוד 10 -20 שנים אנשים שיאמרו אני לא עושה בכלל מדיטציה ולא פעילות מנטלית יביטו עליהם באותו אופן שמביטים היום על אנשים שאומרים: "אני לא עושה שום פעילות פיזית".
מצורף קישור של הלן וונג HELLEN WENG שהיא Phd בתחום מדעי המוח ועושה לנו סדר במונחים ובתוצאות המחקר של השפעת מדיטציה על המוח ועל האישיות שלנו.
ובנוסף שלושה קליפים להתנסות הראשון של רוני ויסמן – מסטר צ'י קונג בקונספט מקסים של "רגע של רוגע" – תרגיל צ'י קונג אחד שעושה הבדל להפגת מתח והתחדשות.
שתי התנסויות של מדיטציות מונחות – האחת של 10 דקות והשנייה של 19 דקות.
ב. התנסויות חדשות, חוויות חדשות, מפגשים עם אנשים מיוחדים מחוץ לחוג החברים הרגיל שלכם, לימוד נושאים חדשים – כל אלה על בסיס קבוע.
ג. פעילות פיזית מאוזנת
פעילות שמפעילה גם כושר (סיבולת לב ריאה), גם כוח וגם גמישות. גמישות גופנית חשובה כי היא מקילה על אימון בגמישות החשיבה.
לא חייבים פעילות מאומצת. אין קשר בין פעילות גופנית אינטנסיבית ומאומצת ובין תפקודי המוח בתחום היצירתיות והלמידה.
פעילויות כמו ריקודים, צ'י קונג, רכיבה על אופניים, שחייה. העיקר ליהנות ולהיות עקביים בהפעלה מתונה של הגוף.
ד. תזונה מאוזנת
יש הרבה חומר בנושא. נפרסם מספר המלצות בתחום בהמשך. לא דיאטה אלא אורח חיים בריא.
ה. הרגלי שינה בריאים
מסתבר ששינה סדורה עושה הבדל משמעותי ביכולת החשיבה, הלמידה וביכולת היצירתית.
קבלו בחינם את קורס עקרונות וכלים בחשיבה המצאתית ברשת, והירשמו לניוזלטר בנושא חדשנות
